בס"ד
לכתוב פוסט
כשאני כותבת פוסט הוא מונח פתוח על שולחן העבודה יומיים ,שלושה. אני מריצה בראשי דברים שלמדתי ובוחנת עם עצמי איזה עניין גורם לי להמשיך לחשוב, גורם לי לבחון מחדש,מה ידעתי קודם ומה מעורר אצלי תהיות שאותן ארצה לברר ולחפש להן תשובות. כשאני מחליטה על מה לכתוב, הנושא מלווה אותי בכל מקום. לומדת, בוחנת, מציגה את טענותיי..... בעלי טוען שאני מתייחסת לכתיבת הפוסטים ברצינות יתר. זה נכון, אך זה נובע מהמקום שבו אני מברכת על ההזדמנות שניתנה לנו- לעצור קמעא, להקשיב לקולות שבתוכנו. ללכת עם מחשבה מסוימת או עניין מסוים ולברר אותו עם עצמי עד כמה שאפשר. אני נהנית לטייל עם מחשבותיי ומופתעת בכל פעם מחדש מהאסוציאציות והקישורים שעולים מעצמם שגורמים לי שוב לבחון את הרלוונטיות שלהם "לדיון" לתמיכה או להפרכת הדברים. שתי הזדמנויות היו לי בכתיבת רפלקציות בעקבות למידה - פעם כסטודנטית בלימודים לקראת תואר ראשון ולפני שנים בעת שחינכתי -התנסינו תלמידי ואני בכתיבת פורטפוליו אישי. (בהדרכת מדריכה ממט"ח-רינה ברנר) הילדים כתבו רפלקציות לאחר שיעור, הצגה שראו, טיול וכל דבר שעלה בדעתם ורצו לבטא את תובנותיהם אודותיו. יצרנו הזדמנויות שונות לתגובה- תגובות במליאה, תגובה אישית של המורה או תגובת עמיתים. זו הייתה חוויה קסומה ,הילדים כל כך אהבו את התלקיט בו שמרו את שכתבו, ארגנו לפי סדר משלהם- אותו היו צריכים לנמק, הוסיפו שינו, השמיטו, עד כדי שהמשיכו בכך גם בהפסקות ובבית. הכתיבה של הילדים השתפרה פלאים, כתיבה קולחת מהבטן ומהראש, המודעות לכתיבה ללא שגיאות כתיב וכתיבה בשפה נכונה (בשונה משפה דבורה) התפתחה מאוד בעקבות תגובות העמיתים. רמת הכתיבה ורמת התובנות השתפרו אצל כולם. כל אחד התקדם מהמקום בו היה.
כמורה מקצועית, אני מבקשת בסוף שיעור מהילדים שיכתבו את תובנותיהם-מפאת קוצר הזמן אינני מקצה לכך זמן רב. בעקבות כתיבת הפוסטים בבלוג מתעורר בי הרצון לחזור ולבקש מתלמידי לכתוב רפלקציות באופן מסודר ומושכל. נראה לי שהשימוש במחשב (בניגוד לעיפרון ולמחברת) יסייע להצלחת השימוש בכלי זה. חיפשתי בגוגל מידע על רפלקציה בכלל ובהוראה בפרט-מצאתי מצגת טובה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה