בכתה י"ב אירחנו את הרב הראשי הרב מאיר לאוו- לפאנל של שאלות ותשובות . הרב נשאל (בין היתר) כיצד הוא מופיע בטלוויזיה? (לרב הייתה תוכנית קבועה שבה דיבר על פרשת השבוע) ואז הרב ציטט באוזנינו את המשפט שבראש הפוסט, והסביר: כאשר בני ישראל היו במדבר השופרות שימשו אותם ככלי תקשורת וכך היו התקהלויות יזומות מסביב לאהל מועד ולמשה כדי לשמוע את המסר האלוקי. בתקופות אחרות הרצים והלפידים בידם העבירו מסרים ממקום למקום. ואילו היום הטלוויזיה היא כלי התקשורת בעל ההשפעה הגדולה ביותר בדורנו ואנו חייבים לדעת להשתמש בה ולנצל את כוח השפעתה כדי להעביר את המסרים שלנו נכון. אין הכוונה לשימוש גורף, אלא רק כשופר.......
זה היה לפי 30 שנה. נזכרתי בזה בהקשר לעבודת הסיום שלנו "הפער הדיגיטאלי במגזר החרדי" במסגרת הקורס "שילוב טכנולוגיות תקשוב בלמידה- היבטים בינלאומיים" האינטרנט הוא כלי התקשורת רב העוצמה העכשווי. עניין אותנו לבדוק (רותי גאולה ואני) האם משתמשים במחשבים ואינטרנט במגזר החרדי למרות...? והאם קיים פער בין דתיים לחילוניים?
בחרנו לסכם את המאמר כך:
השימוש באינטרנט מהווה גורם אמביוולנטי בחברה החרדית.מחד גיסא, הוא ניתן לשליטה שלא כטלוויזיה, ועל כן הוא לכאורה צריך להיות "כשר", מאידך גיסא האינטרנט נתפס כדבר שלילי שעדיף להתרחק ממנו וזאת ממספר סיבות:
- הדימוי השלילי עקב התכנים השליליים שבשיאם הפרונוגרופיה הנגישה כל כך באינטרנט.
- עקב הפיתוי הרב שיש בכניסה לעולם האינטנרט ופיתוייו.
- עקב בזבוז הזמן וביטול מצוות לימוד התורה שנחשב כמרכזי בעולם החרדי.
- חשדנות כלפי טכנולוגיה חדשנית וכמו שדורשים החרדים את האמרה :"חדש אסור מן התורה".
אין הציבור החרדי יכול לעמוד מול כוח המשיכה של האינטרנט וזה ממספר סיבות:
א. אופי העולם החרדי: החרדים בנויים מעולם מגוון, למדן, סקרן ודעתני. החכמה והלימוד נתפסים כנערצים וכשיא פסגת השאיפה היהדות החרדית. הדעתנות והסקרנות אינם יכולים לעמוד מול האוצר הגדול של האינטרנט.
ב. האינטרנט קיים בכל תחומי העבודה, גם הציבור החרדי לפחות בחלקו עובד ושם הוא נאלץ לפרנסתו להשתמש באינטרנט.
ג. השינוי הכללי שעובר על העולם החרדי יחד עם הגלובליות העולמית. אם במצרים תוניס ואפילו לוב האינטרנט גבר על משטרים רודניים הרי שעוצמתו של האינטרנט אינה ניתנת לדיכוי.
כוח משיכה זה גבר על הרתיעה הטבעית והמחושבת כנגד השימוש באינטרנט ואפשר לראות את השלבים של העולם החרדי בהסכמתו לשימוש באינטרנט.
בתחילה הרבנים אסרו. אח"כ התירו לשימוש בעבודה.לאחר מכן ישנם אתרים חרדיים שמשדרים לציבור הכללי אולם עדיין ניתן לומר שמדובר במסר ליהודי המסורתי. אולם המעבר קיים ביחס לאתרים חרדיים ממש.
לדוגמא נציין את רעידות האדמה סביב אתר "קול הלשון". אתר חרדי שמיועד לקהל החרדי.
"קול הלשון" הינו אתר שתוכנו אלפי שיעורים תורניים ברמה גבוהה ולמדנית שניתנים להורדה חינם אין כסף. בתחילה השירות היה האזנה לשיעורי תורה דרך הטלפון, השירות המשיך להורדת שיעורים בתחנות מסוימות שמוצבות ברחבי הארץ חינם אין כסף והשיא בהקמת אתר אינטרנט "קול הלשון" שמשרת את הציבור החרדי. http://www.kolhalashon.com/New/HomePage/NewDefault.aspx?Lang=Hebrew
(כדאי לקרא את הדברים הכתובים תחת לשונית תנאי השימוש באתר .)
אפשר לנתח את הדברים הנ"ל באופן האומר: השימוש באינטרנט היא עובדה קיימת. אי אפשר להתעלם ואי אפשר לעצום עיניים. התנאים שנכתבו הרי הם כדי לצאת ידי חובה ללא כוונת אכיפה. וזה סוף הדרך, האינטרנט היא עובדה גמורה, צריך לדעת להתמודד עימה נכון ,להפיק את הטוב שאפשר ולסמוך על בגרותם של החרדים- אין ברירה אחרת. הוא שאמר הרב קוק: "בכל דור ודור צריך ללמוד את דרכי השימוש בכלים המשפיעים על הדור"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה