מה משותף ליאנוש קורצ'אק, לג'ון דיואי, למריה מונטסורי ולקרולין פראט?

בס"ד
במסגרת השיעור "סוגיות במדיניות החינוך" התבקשנו לכתוב ביקורת על מאמרה של סוזאן סמל:
"The city and country school: a progressive paradigm"
 (Schools of Tomorrow Schools of Today: What Happened to Progressive Education, Vol. 8 / Edition1)

כשקראתי את מאמר של סוזאן סמל, התרוצצו במוחי שמות של הוגי דעות, פילוסופים ואנשי חינוך שהעמידו את הילד במרכז. מלבד גו'ן דיואי שהוזכר במאמר נזכרתי ביאנוש קורצ'אק ,במריה מונטסורי ובספר "הילדים על הגבעה" שכתב מייקל דיקין, המתאר משפחה שבחרה לחנך את ילדיה בבית בשיטת מונטסורי. (וכן בלב ווגוצקי –בעיקר בהקשר של חשיבות תיווך המבוגר בתהליך הלמידה.)

סיקרן אותי לבדוק ושוב לאמת - האם אנשי חינוך אלו אכן מדברים על אותם העקרונות של ביה"ס:

אכן כולם ראו בילד את המרכז שסביבו סובב החינוך. הם ראו בילד בוגר, עצמאי ובעל אישיות ורצון משלו. כולם ראו שהעמדת הילד במרכז ומתן חופש יובילו אותו למקום שהוא צריך להיות בו. ומאחר שהאדם הוא לומד עצמאי מהרגע שנולד, הוא יוכל להגשים את עצמו ולהגיע למקום שבו הוא צריך להיות.

שמתי לב שכולם פעלו (פחות או יותר), באותה תקופה. ג'ון דיואי-אמריקאי, יאנוש קורצ'אק-יהודי פולני, מריה מונטסורי- איטלקייה, וקרולין פראט- אמריקאית. זאת אומרת, בעולם במקומות שונים באותו זמן-נוצרת איזו בשלות לדחות ולהתנגד לשיטות הלימוד המסורתיות ולהעמיד שיטת חינוך אלטרנטיבית הרואה את הילד במרכז. בתי הספר שנפתחו על פי שיטות אלו ברובם הצליחו.

משנתם של שלושת הראשונים נלמדת עד היום והם זוכים לעדנה מחודשת. משנתם נלמדת ובחלקה מיושמת. בביה"ס במושב אביחיל נפתח מרכז הפצה ארצי למשנתו של  יאנוש קורצ'אק. ברחבי העולם נפתחים גני ילדים בשיטת מונטסורי ואילו ג'ון דיואי מוזכר רבות בהקשר של האפשרויות הגלומות בשילוב המחשב בהבניית הידע של הלומד על פי עקרונות החינוך שלו.

הפדגוגיה של קרולין פראט הושפעה מדיואי, דיואי מדגיש את הקשר בין ההיבט החברתי וההיבט הפסיכולוגי בתהליך החינוכי.התהליך על פי דיואי, מתרחש כאשר היחיד מתמודד עם מצבים חברתיים אמיתיים ומצליח למצוא מענה לבעיות אמתיות בסביבתו.

פראט השוותה את התלמידים לקהילה קטנה בתוך ביה"ס בה התלמיד הינו שותף פעיל, החל מהבנת העולם הסובב אותו דרך משחק בקוביות ועד למילוי תפקידים הדרושים לתחזוקת הקהילה בביה"ס. מגיל שמונה עבודות שונות הפכו לחלק בלתי נפרד מתוכנית הלימודים של התלמידים. התפקידים חולקו בין השכבות הבוגרות כך שתלמידי ביה"ס דאגו לכל צרכיהם באופן דמוקרטי. (יאנוש קורצאק!!!) - אילו רווחים חברתיים ,טכנולוגיים ופסכולוגיים השיגו בדרך זו!!! קרולין פראט התאימה את בית הספר לילד ולא כפי שקורה בד"כ שמתאימים את הילד לבית הספר. פארט האמינה בלימוד דרך משחק. היא האמינה שמשחק ובעיקר משחק בקוביות מוביל להזדמנויות חדשות ללמידה ולצמיחה. עוד האמינה כי ילדים צעירים צריכים ללמוד דרך ניסוי והתנסות בסביבתם הקרובה (מונטסורי!!) רק בגיל מאוחר יותר יש להציג בפניהם משימות וחומרים מורכבים יותר.

נראה לי שכדי להצליח בדבר צריך "משוגע לדבר" אשר מצליח להדביק את העובדים איתו. לא די בשיטה, בגישה.

בתי ספר רבים חורטים על דגל מוסדם את הערך של הילד במרכז, אך ,כדי להצליח צריך,כפי שאמרתי את המשוגע לדבר אשר מרגיש את הדברים בכל רמ"ח אבריו, רק אדם כזה יוכל ליזום לשכנע לעשות ולהצליח. קרולין פראט יצרה כמעט יש מאין כשברור לה ולעובדים איתה,שלא האמצעים הם המהות אלא הדרך.

(מי שלא נדבק בשיגעון לא שרד, תחת לחצה של פארט.)  בשנים 1980­-1981 הוחלט לעשות שינויים בתוכנית הלימודים של בית הספר ולהתאים אותו לקדמה. הכניסו לבית הספר מחשבים, לימודי ספרדית ולטינית (למה לימודי לטינית נחשב לקידמה- אולי זו "כניעה" ללחצים כלכליים וחברתיים) והכינו את התלמידים בכיתות הגבוהות לבחינות הכניסה לבתי הספר התיכוניים, בנוסף נכתבה תוכנית לימודים לכל שכבת גיל לטובת המורים וההורים. עם זאת עדיין נשמר הקשר לשורשים של בית הספר ולדרך החיים של הקהילה הבית ספרית ונמשכה העבודה באמצעות קוביות בנייה ותפקידים בקהילה.

אני חושבת שהתאמת תוכנית הלימודים לקידמה הינה נכונה. שכן יש למצוא את שביל הזהב בין תוכנית לימודים בסיסית לבין דרכי ההוראה. סקרנות היא תכונה ואיננה מקצוע או דיספצלינה ,תפקיד ההוראה לעורר את תכונת הסקרנות וההתלהבות ולאפשר לכל לומד למצות את יכולותיו לכן יש מקום לדעתי בקביעת סטנדרטים ותוכנית ליבה, אך בתוך המסגרת הזו ניתן לאפשר ללומדים לחקור, לגלות, ללמוד בעצמם. לאפשר זמן גמיש בו כל  תלמיד יגלה את ייחודו                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                               

/