בס"ד
בעקבות קריאת המאמר של בן עמי וחן.
לפני כ-13 שנים השתתפתי בהשתלמות במחשבים...
במאמציה להוביל שינוי בתפיסה, המרצה טענה שבעוד
כחמש שנים מי שלא ידע להשתמש ולעבוד עם מחשב
יחשב אנאלפבית ...בשנים האחרונות הרגשתי עד כמה
היא צדקה.הרגשתי שמלבד הצורך (והקושי שלי)להתגבר על רכישת
מיומנויות טכנולוגיות הרי שעלי לשנות את התפיסה לגבי רכישת
ידע חדש,עיבודו שימורו וכו'. (ואכן אני כאן.....) ככל שאני מעמיקה
בלימודי במכללה אני מבינה עד כמה השימוש בטכנולוגיות דיגיטאליות
הוא למעשה מהפיכה, שינוי, מכל מה שידענו קודם. טכנולוגיות הידע הדיגיטאליות
הן כלי אדיר שבאמצעותו נתן לרכוש ידע ולהרחיבו
באופן כל כך שונה מספרים ומחברות, מלוח וגיר.
טכנולוגיות הידע הדיגיטאליות אפשרו "קפיצת מדרגה"
הן בחשיפה למקורות ידע ורכישת ידע חדש והן מבחינת עיצוב תהליכי חשיבה
ורכישת מיומנויות.
חשבתי על כך בעקבות קריאת מחקרם מעורר המחשבה של יפה בן עמי ודוד חן.
(שראוי לדון במטרות המחקר בממצאים ובמסקנות ביתר הרחבה)
במבוא הם כותבים שהבנת ההבדלים בין דיבור לידיעת קרוא וכתוב
יכולה לתמוך בהבנת ההבדלים בין שתי דרכי ייצוג שונות:
ייצוג באמצעות כתב ודפוס ושימוש בייצוגים דיגיטאליים. אכן מהפיכה!
האומנם?
גם כלת פרס נובל לספרות דוריס לסינג חושבת שזוהי מהפיכה אך לדעתה
זוהי מהפיכה שגורמת לדור שלם להתעסק בתכנים ריקניים ....בניגוד לדורות הקודמים
שמהפיכת הדפוס רוממה אותם ,פיתחה אוצרות ספרות והפכה את ההשכלה
ורכישת הדעת נגישה לכולם ."ואלה שהיו משכילים אפילו מעט נתנו כבוד ללמידה,
חינוך ואוצרות הספרות".(המאמר שצרפתי מובא בקצרה בתגובה של פרופסור שיזף רפאלי
לדבריה של כלת פרס נובל לספרות משנת 2007).
עד כאן כתבתי ביום ראשון מאוחר בלילה לאחר קריאת המאמר.תכננתי להתעמק מעט במהות הויכוח של פרופ שיזף רפאלי וכלת פרס נובל דוריס ליסינג.
( לדעתי הנחות היסוד שלהם אינן זהות ולכן התוצאה-המסקנות שונות כל כך.)
ביום שני גילה סיפרה לנו על שרלי טרקל ומסקנותיה העגומות והחלטתי להפסיק רשומה זו ולנסות להתעמק בכל הסוגיה ברשומה הבאה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה