הירהורים על מחשבים ואינטרנט

בס"ד

"זכרנו את סיר הבשר...."

(המשך לפוסט הקודם)

מספרים על ש"י עגנון כשראה כהן בבית קברות הפליט "מילא המתים של ימינו"

וכשראה שאוכלים "חמאה" (מרגרינה) עם נקניק אמר "בימינו החמאה אינה חמאה והבשר

אינו בשר..." נזכרתי בזה כאשר קראתי את דבריה של דוריס ליסינג. ynet האם האינטרנט מטמטם? תגובה לזוכת פרס נובל - מחשבים

האם יש בדבריה התרפקות על העבר ופחד מהקדימה? הסכמתי איתה. אין להתעלם מכך שהשימוש שבני נוער עושים בתקשורת הדיגיטאלית אין בו עמקות רבה, לפעמים מתאפשר לי לשמוע על מה תלמידות משוחחות בפייסבוק....אחר כך כשקראתי את דבריו של פרופ שיזף רפאלי מצאתי עצמי מסכימה גם איתו. (מלבד עם ההשתלחות המעמידה את שפיותה של ליסינג בספק- פרופ שיזף הביא נימוקים מספיק משכנעים כך שהתקפתו על אישיותה ,לדעתי, לא רלוונטית ואפילו יצרה אצלי תחושה שדבריה היוו איזשהו איום...) ואז הבנתי שאני בבעיה...

דוריס לסינג מבכה את השינויים שחלו בצעירי דורנו בעקבות השימוש באינטרנט. חשבתי לעצמי שבעצם אנו מדברים על "דור האינסטנט" הרי דורנו מאופיין בקופצניות שלו ,בקוצר הרוח ,  ההתחשבות בכך מתבטאת בכל התחומים ,בכלי התקשורת, בפרסומות, בסרטי הקולנוע בעלי הקצב המהיר, האם זה מעיד על רדידות,או על קליטה של גירויים ותגובה באופן אחר המתאים לקצב החיים בדורנו?

באחד השיעורים בקורס "חשיבה ולמידה"  דר ' ירדן קידר הציג סרטון בו רואים קוף שאולף להצביע לפי הרצף הנכון על המספרים שהופיעו על המסך באופן מבולבל. בהמשך הניסוי הראו לקוף את המספרים המבולבלים לשבריר שנייה וכיבו את המסך.הקוף הצביע על המקום שבו היו המספרים לפי הרצף הנכון. המסקנה הייתה- זהו  אינסטינקט הישרדותי. בטבע הקוף חייב לקלוט ולזכור כל גירוי כדי לשרוד. האם יהיה זה נכון לומר שחלים בנו שינויים הנובעים מהגירויים הרבים המציפים אותנו והצורך להגיב למספר דברים בו זמנית? לדעתי, אפשר לומר שכן – למדנו בשיעור של גילה קורץ "תקשוב ולמידה" על ההבדלים בין מהגר דיגיטאלי לבין היליד. ואפשר להרחיב על כך...

מחשבה שניה שהתעוררה אצלי האם הם מדברים על אותו רובד חברתי?

 פרופ' שיזף טוען שהתרבות הגבוהה היא שגרמה לחוסר שוויון שבה מתי מעט זכו

שהספר יהיה נחלתם ודווקא המחשב מזמן הזדמנויות לתקן עיוות זה.

שימוש לא מושכל באינטרנט המעיד על ריקנות ורדידות מבטא ,לדעתי, את הריקנות של אותו פלח חברתי העושה בו שימוש כזה. זהו מדיום מאד מילולי אומר ,פרופ שיזף רפאלי, יש בו פריחה של אקטיביות ויצירתיות. אך על כך מיצרה ליסינג -היצירתיות והשימוש בשפה ברשת אינם מעידים תמיד על חשיבה גבוהה אלא להיפך. מי נהנה מהרחבת הדעת ופתיחת האופקים שמאפשרים המחשב והרשת עליהם מדבר פרו' שיזף? גם במהפיכת הדפוס- האפשרות ללמוד ולהרחיב דעת עמדה בפני כולם,אך למרות זאת לא כולם השתמשו בידיעת קרוא וכתוב לקריאת ספרי איכות, הגות ומחשבה. האקטיביות והיצירתיות עליהם הוא מדבר לא תמיד מנותבים נכון ויש בהם מעין דריכה במקום ואפילו נסיגה למקומות לא רצויים.העוצמה והאפשרויות המדהימות שמאפשרים המחשב והרשת הם ,לדעתי כלי בידי מי שמשכיל להשתמש בהם. (הרהור נוסף שעולה בראשי אולי יש מקום להקנות לתלמידים "הרגלי צריכה" נבונים,הקניית כלים למיון עיקר וטפל, קביעת סדרי עדיפויות וכו')

המחקר של יפה בן עמי ודוד חן. "טכנולוגיות הידע הדיגיטאליות-הרחבה של יכולות קוגנטיביות קיימות או שינוי קונטיבי איכותי?" רק מחזק אצלי תובנה זו. במחקרם השתתפו 51 אנשי חינוך בעלי נסיון של חמש שנים לפחות בעבודה אינטנסיבית...זה סקטור חברתי שההשכלה והרחבת הדעת הם לחם חוקו. נראה לי שלא לאלו התכוונה דוריס לסינג.

אנו נמצאים בעיצומה של מהפיכה - פרופ' שיזף מבטא את העוצמות של טכנולוגיות הידע הדיגיטאליות ואת הפוטנציאל הטמון בהם לפיתוח היכולות האנושיות. מסקנות המחקר של בן עמי וחן הן שחל שינוי בתפקודי החשיבה,שינו כמותי ושינוי איכותי. המחשב והרשת מחוללים בנו שינויים, אך יש מקום, לדעתי, לזהירות ולערנות שכן אף שרלי טרקל אשר דיברה בעבר על האינטרנט כאמצעי למיצוי פסיכולוגי של האישיות...חוזרת בה וטוענת שהשימוש ברשת אינו מוביל לדברים טובים.
*בחיפושי אחר מידע על שירלי טרקל פגשתי בבלוג של ליטל סטודנטית ממכללה אחרת אשר מתארת בפוסט שכתבה בתאריך 5.6.04 פנאל שהתקיים במוסדה בנושא האינטרנט "גן עדן או גיהנום"- דיון מאלף המרחיב ומוסיף זוויות נוספות לדיון.

תם ולא נשלם.