בתוכנית "סדר יום" (מהדקה ה-28:30 ,יום שלישי 24.1.12), בהנחיית ענת דוידוב בשעה 8:30 התקיים דיון מאוד רלוונטי ללימודנו , נושאו היה "חינוך בעידן הגלובלי". המרואיינים היו הפרופסורים: מרים בן פרץ כלת פרס ישראל שחיברה את הספר "עיצוב מדיניות חינוכית גישה הוליסטית כוללת" ופרופ' לחינוך, רוני אבירם.
הספר שחיברה פרופ' בן פרץ נשען על הנחות שצריך עיצוב של מדיניות חינוך בעידן גלובלי.
אבירם טוען שמדובר בהתאמות ושינויים שמוכרחים להיות בתחום החינוך. המחשוב משנה את העולם כבר 30 שנה רק שמערכת החינוך לא יודעת מה לעשות עם זה.
בן פרץ טוענת שמה שמתאר אבירם זה לא ריאלי, ומציינת את החשיבות החינוכית של מפגש של ילדים עם חברים ועם מורים מבוגרים. בן פרץ מסכימה שצריכה להיות חשיבה אסטרטגית ובית הספר צריך להשתנות, אבל הכל בין בכותלי בית הספר. המציאות מראה שעם כל ההיבטים הטכנולוגיים אין תחליף לקשר האנושי.
בן פרץ טוענת שמה שמתאר אבירם זה לא ריאלי, ומציינת את החשיבות החינוכית של מפגש של ילדים עם חברים ועם מורים מבוגרים. בן פרץ מסכימה שצריכה להיות חשיבה אסטרטגית ובית הספר צריך להשתנות, אבל הכל בין בכותלי בית הספר. המציאות מראה שעם כל ההיבטים הטכנולוגיים אין תחליף לקשר האנושי.
את הראיון שמעתי בבוקר אולם את הראיון שכתבתי (את רוח הדברים שנאמרו) הודות לפלאי הטכנולוגיה באתר של רשת ב מהקלטה.
המסקנות שלי מהראיון המאוד מעניין ובפרט לאור מה שלמדנו במשך השנה האחרונה:
א. שיש תובנה שלמערכת החינוך אין חשיבה אסטרטגית ואכן פרופ' דוד חן התייחס לכך לא פעם בהרצאותיו. בעוד שפרופ' מרים בן פרץ ופרופ' אבירם התייחסו לשני עניינים בנושא החינוך לעניין העידן הגלובלי שבו אנו נמצאים ולנושא הטכנולוגיה והתקשורת הרי שפרופ' חן טוען שכל תחלואי מערכת החינוך הישראלית נובעים מכך שמדיניות החינוך והפרקטיקה מתבססים על מסגרת תיאורטית אנרכיסטית, שיסודה בתפישה שגויה של האדם והידע האנושי ששורשיה במאה התשע עשרה.
מערכת החינוך העכשווית נשענת על שלושה תחומים תיאורטיים: פילוסופייה, פסיכולוגיה, וסוציולוגיה ומתעלמת לחלוטין משורה של תחומי ידע- שהתפתחו במהלך המאה העשרים והביאו לתובנות חשובות בחקר טבע האדם, אופי הלמידה וטבע הידע האנושי. כדי לפתור את בעיותיה של מערכת החינוך יש קודם כל צורך לבחון מחדש את התשתית התיאורטית של מדעי החינוך. )השינויים הבסיסיים שפרופ' דוד חן מציע:
1. הרחבת תחום הדיספלינות העוסקות בחקר טבע האדם, הידע והלמידה
2. ניסוח ליבה אוניברסאלית למדעי החינוך שתעשה את הסינתזה התיאורטית הנדרשת על בסיס מדעי נכון למאה העשרים ואחת- כאן הוא מתייחס להתפוצצות הידע האנושי ולתהליכי הגלובליזציה שצר המקום מלהרחיב. (מתוך סיכומי השיעור "מדעי החינוך של המאה ה-21.)
3. .בדיון ברדיו שני המרואיינים ציינו שיש צורך בחשיבה אסטרטגית והביאו את נושא התקשוב כדוגמא לכך אני לא כל כך מבינה למה מצפים בחשיבה אסטרטגית? האם התקשוב הוא החשיבה האסטרטגית? אני חשה שיש פער גדול בין שימוש במושגים גבוהים וגדולים לבין פריטתם בפועל. ואולי זה גם הקושי להתקדמות, שאין אמירות ברורות יותר. אני חוששת שיש ערבוב של מושגים כמו "חשיבה אסטרטגית" ל"יכולת טכנולוגית", שני תחומים שלא בהכרח קשורים (כי עדיין לא הגדרנו לעצמנו- מהי חשיבה אסטרטגית) אולם בגלל המופשטות של הביקורות עורבבו הנושאים יחד. להבנתי,חשיבה אסטרטגית או תוכנית גדולה, כמו שאמר פרופ' חן היא תוכנית המדברת על העקרונות המובילים את מדיניות החינוך, שילוב התקשוב, לעניות דעתי, אינו עיקרון אסטרטגי אלא אמצעי המאפשר למערכת החינוך להוביל את תלמידיה לקראת עתיד יעיל יותר:
ב. כמה נעים היה לי להקשיב לראיון ולהבין כל מילה וכוונה שנאמרו בו. לדעת מה עומד מאחורי כל מושג שנאמר באותו ראיון.
ג. בוויכוח האם יש מקום לביטול ביה"ס, אני מסכימה עם בן פרץ :צריכה להיות חשיבה אסטרטגית ובית הספר צריך להשתנות, אבל הכל בין כותלי בית הספר. המציאות מראה שעם כל ההיבטים הטכנולוגיים אין תחליף לקשר האנושי. מערכת החינוך בפילנלד הם דוגמא מצוינת לבית ספר אחר, המשלב טכנולוגיות, אך מקפיד לגייס להוראה מורים מעולים והקשר האנושי הוא בבסיס החינוך שם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה