".... בעצם רק בדרך נס לא החניקו שיטות ההוראה המודרניות את הסקרנות הצרופה לחקור ולדרוש. כי מלבד עידוד, זקוק צמח עדין זה, בראש וראשונה, לחופש. בלעדיו הוא נידון, לבטח, לקמילה ולכליון". (אלברט איינשטיין)
משפט מדהים זה כתוב כפתיח להקדמה של ספר ישן ויקר לי מאד "החופש ללמוד" מאת קארל רוג'רס.
מאז שצפיתי בסרט על מערכת החינוך ביפן, (במסגרת הקורס סוגיות בחינוך -פרופ' עמי וולנסקי) המחשבות לא נתנו לי מנוח:
א.כל הזמן מהדהדת בראשי הידיעה, שהעולם המערבי אימץ לחיקו את מדיניות הסטנדרטים שהביאה להישגים מעולים במדינות כמו יפן, סינגפור ועוד. .
ב.הסרט העציב אותי, תחושה כבדה אופפת אותי כשאני נזכרת במה שראיתי: בית חרושת ללמידה,
הילדות נגזלת מהילדים (10-12 שעות לימוד אינטנסיוויות ביום)
המתח והלחץ התמידי גורמים לתשישות מתמדת. בבתי הספר יש מרפאה עם מספר מיטות!!!
ג. ההישגים המעולים במבחנים הבין לאומיים לא הולידו ממציאים גדולים פורצי דרך.
ד.חיזוקים חיוביים עובדים בסדר, לעומת חיזוקים שליליים שעובדים מצויין וכן הם משפיעים לטווח ארוך יותר. מורה שלימדה בעבר ברוסיה הסבירה לנו שלא היו שם ילדים עם בעיות קשב וריכוז, כי ילד שגילה חוסר ריכוז לחצו אותו חזק עד ששכח שיש לו בעיות...
ה.מערכת החינוך שלנו אימצה את מדיניות הסטנדרטים, אולם ישנו חוסר שביעות רצון, הן מרמת ההישגים והן מחוסר העניין והמוטיבציה בקרב מורים ותלמידים . מדיניות הסטנדרטים לא הובילה לתוצאות המיוחלות.
ו.שמתי לב שבמשך השנים בכל כתה הולכים ומתרבים הילדים שאינם מסתגלים, ילדים עם בעיות קשב וריכוז, אשר בצדק אינם מסוגלים לשבת שעות על תקן מקשיבים בלבד.
ז.ישנה הבנה שמדיניות הסטנדרטים אינה הוליסטית ולכן מתרבות תוכניות נילוות המנסות להעצים את הילד מבחינה רגשית, אישיותית, אך פעמים רבות אין לתוכניות אלו המשך מתוך לחץ המבחנים, או מתוך חוסר דבקות במטרה מתוך אני מאמין אמיתי.
לעומת זאת כשצפיתי בסרט על מערכת החינוך בפינלנד הרגשתי התרוממות שנתנה לי השראה.
גם בפינלנד ההישגים גבוהים, אך איזה הבדל!!
מערכת החינוך שם שואבת את עקרונותיה מתוך המערכת המחקרית המקיפה את כל תחומי הידע הקשורים באדם. בבסיס העקרונות- למידת חקר, שיתופיות ולימוד עמיתים, שיטות ההוראה מגוונות: פרונטאלי- במליאה, בקבוצות, ביחידים-עם עצמם, מול מורה, לימוד עמיתים וכו'-הכל לפי העניין והצורך. התייחסות לרווחתו הנפשית של הילד, סביבה תומכת, חמה. המחשב משולב שם בהוראה, אך רק ככלי חשוב המסייע ללמידה. הילדים, בונים, פועלים, עורכים ניסויים.גולת הכותרת לדעתי היא הדגש הניתן על כח ההוראה, החל בתנאי הקבלה הנוקשים, בהכשרה המחמירה (רק בעלי תואר שני) וכן במשך ההוראה, על המורה לבצע מחקרי פעולה בעקבות עניינים שצצים ועליו לפתח מנגנוני פעולה חדשים. הכל מושכל אקדמי.
זהו סדר אחר מתוכנית הסטנדרטים- זוהי ,לדעתי תוכנית גדולה שעליה מדבר פרופ' חן, זוהי תוכנית שמובילה לצמיחה, ללמידה אמיתית- ברמת מורה ותלמיד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה