היש חדש תחת השמש ?

בס"ד

במסגרת הקורס של פרופסור עמי וולנסקי נתבקשנו לקרוא את המאמר: "חזון חדש של בתי ספר בניהול עצמי: גלובליזציה, לוקליזציה והתאמה אישית" שכתב פרופסור יין צ'אנג צ'נג.

בכל העולם ישנה שאיפה להשיג אפקטיביות חינוכית ולפתח את בית הספר ובד בבד להתמודד עם האתגרים שנובעים מהסביבה של המאה העשרים ואחת. לכן נבנות ומיושמות רפורמות רבות חדשות לבקרים. צאנג טוען שאין זה מספיק שכל בית ספר יעסוק בשיפור תהליכים פנימיים, בהעצמת ביה"ס ועוד. אלא צריך פרדיגמת חינוך חדשה, לפתח ייעדי חינוך ושיטות חינוך לדורות העתיד.

הפרדיגמה החדשה אותה הוא מציע נובעת מתהליך הגלובליזציה המתרחש היום בעולם בתחומים רבים. תהליך הגלובליזציה הפך את העולם לכפר גלובלי קטן. משמעותו של דבר הוא הסרת גבולות ומחיצות בין האומות, שיתוף פעולה בין לאומי ועוד. האדם יהיה לומד בכפר גלובלי של מידע, של טכנולוגיה עתירת ידע ושל ריבוי תרבויות. אי לכך צריך להכשיר את הבוגר העתידי של בית הספר החי במרחב המיוחד הזה- לקראת תפקודו כלומד עצמאי לאורך כל שלבי החיים. זאת אומרת, יש להקנות לו מיומנויות מתאימות שיהפכו אותו ללומד עצמאי בכל מקום ובכל זמן לאורך כל חייו.

לדברי צ'אנג, הפרדיגמה צריכה להשתנות מ"פרדיגמה מסורתית בעלת זיקה למקום" ל"פרדיגמה משולשת חדשה" שתדגיש פיתוח אינטליגנציות מרובות ותנהיג חידושים ושינויים בבתי הספר שינבעו מתוך התהליך המשולש: גלובליזציה, לוקליזציה והתאמה אישית.

גלובליזציה – הכוונה לחיבור הילד וחשיפתו לערכים, לידע ,לטכנולוגיות ונורמות התנהגות בין מדינות וחברות ברחבי העולם. לימוד באתרי אינטרנט,לימוד מהאינטרנט, תוכניות של חילופים או ביקורים בין לאומיים-הם דוגמאות לכך.

לוקליזציה- התחשבות ומתן מענה לצרכי הקהילה המקומית, בה אנו חיים.מעורבות קהילתית. משמעות הלוקליזציה בחינוך היא לדאוג למרב הרלוונטיות המקומית, לתמיכת הקהילה וליוזמה בחינוך, בהוראה ובלמידה. שיתופי פעולה בית ספריים, מעורבות הורים וחשיבה על תכניות לימודים רלוונטיות לקהילה הבית ספרית ועוד.

אינדיבידואליזציה- מענה לצרכי הפרט ותכונותיו. התאמה אישית, התחשבות באינדיבידואליות של חברי הקהילה. הכוונה להעברה, סיגול ופיתוח של ערכים, ידע, טכנולוגיה ונורמות התנהגות חיצוניים, כדי לענות על צרכיו של הפרט ותכונותיו. כאן המקום להתאים את הלמידה לאינטליגנציות והיכולות השונות של הלומדים. צא'נג כותב שהאינטליגנציה האנושית צריכה להיות תלוית הקשר, בהסתמך על תיאוריית טבע האדם בהקשרים חברתיים: בקונטקסט של הסביבה הטכנולוגית, הכלכלית חברתית, הפוליטית, התרבותית והלימודית של האלף החדש. בתור שכזו, אפשר לסווג את האינטליגנציה האנושית לשש אינטליגנציות מרובות תלויות ההקשר.

לסיכום: צאנג מציע פרדיגמת חינוך חדשה הנובעת מתוך השינויים המתרחשים בעולם בכל התחומים.חזונו להבראת מערכת החינוך: הקמת בתי ספר בניהול עצמי, שיתמכו ויפעלו על פי פרדיגמת החינוך החדשה. שתדגיש פיתוח אנטלגנציות מרובות ותנהיג חידושים ושינויים בבתי הספר שיכללו את המשולש: גלובליזציה ,לוקליזציה והתאמה אישית. 
מצאתי הקבלות ומספר הבדלים בין החזון של צ'אנג לבין הצעותיו של פרופסור דוד חן                                                                                            

פרופ' דוד חן בקורס "מדעי החינוך במאה העשרים ואחת" הרבה לתאר את הכשל של מערכת החינוך ואת הקושי שלה להכין את בוגריה, כך שיוכלו לעמוד מול אתגרי המחר.
בשיעור האחרון פרש בפנינו את הצעתו לביה"ס העתידי: בבסיס התוכנית יהיו לימודי ליבה שיכללו: שפת אם אנגלית, ידע עולם פיזי/ ביולוגי, ידע עולם חברתי, ידע עולם תרבותי.
מיומנויות יסוד – כתיבה וקריאה, חשיבה אנליטית וסנטיתית.
כל אלו ילמדו ברמת אוריינות ובהיקף משוער של כ 30% מזמן הלמידה הכולל. לפי פרופ' חן
העניין הציבורי בלמידה זו מחייב שליטה מלאה של המדינה – מהגדרה מדויקת של תוכניות הלימודים, על דרכי הלמידה והערכת ההישגים. לפי צ'אנג תוכניות הלימודים יעוצבו ע"י בתי הספר בניהול עצמי. תוכניות שידגישו, פיתוח אינטלגנציות מרובות וינהיגו חידושים ושינויים בבתי הספר שיכללו את המשולש: גלובליזציה ,לוקליזציה והתאמה אישית
לעניות דעתי, לימודי הליבה עליהם מדבר פרופ' חן, מתאימים לצלע "גלובליזציה" במשולש ההתייחסויות שאותו מציע יאנג. לפי פרופ' חן:
כל שאר הלימודים (כ 70% מזמן הלמידה הפנוי) יוקדשו ללימודי בחירה שתיעשה במשותף ע"י הורים ותלמידים. לימודי הבחירה יאפשרו התאמה לשונות הגדולה הקיימת באוכלוסיה – הן השונות הבין אישית הכרוכה גם בהבדלים של יכולת וגם בהבדלים של עניין והן השונות החברתית והתרבותית הקיימת בין הקהילות הרבות המהוות את החברה הישראלית. בחלק זה של לימודי הבחירה- פרופ' חן מתייחס לשתי הצלעות האחרות שבמשולש בפרדיגמת החינוך החדשה שהציע צ'אנג, "לוקליזציה" ו"התאמה אישית".
אני נוטה להסכים עם פרופ' חן (וכבר כתבתי על כך בפוסט מיום 13.11.2011) בדבר הנחיצות בתוכנית ליבה בסיסית ומחייבת וכן מתן אפשרות לכל בית ספר לפתח תוכניות משלו, אשר יתנו מענה לשונות, פיתוח אינטליגנציות מרובות ,התייחסות ומעורבות בקהילה תוך שימוש בכלים (גם טכנולוגיים) ושיטות הוראה שיאפשרו לממש תוכניות אלו.